החלטה בתיק ת"א 21318-09-11

החלטה בבקשה למינוי מומחה רפואי שיקומי

1.      לפניי בקשת התובעים למינוי מומחה רפואי שיקומי במסגרת תביעת התובע 1 (להלן: "התובע") לפיצויים בגין תאונת דרכים.

2.      התובע יליד 6.10.64 נפגע בתאונת דרכים ביום 14.9.04 (להלן: " התאונה"). התאונה הוכרה כתאונת עבודה. התובע הגיש תביעה להחמרת מצב לביטוח לאומי. ביום 10.3.11 קבעה ועדה רפואית של המל"ל כי לתובע נכות רפואית בשיעור 68.24% וכי יש להפעיל את תקנה 15 במלואה שעל כן נקבעה לו נכות בשיעור 100% (להלן: " נכות המל"ל"). נכות המל"ל היא בגין 30% קשיון לא נח בקרסול שמאל, 30% בגין תסמונת נוירולוגית CRPS ברגל ימין, 20% בגין פגיעה בברך שמאל, 10% בגין פגיעה נפשית, ו-10% בגין צלקות מכוערות ומכאיבות.

3.      ביום 11.9.11 הגיש התובע את התביעה שלפניי המסתמכת על נכות המל"ל, לאחר שתביעה קודמת שהגיש בבית משפט השלום הופסקה לאחר שמומחה שמונה על ידי בית המשפט קבע את נכות התובע.  בהחלטתי מיום 4.4.12 קבעתי כי נכות המל"ל היא הרלבנטית בתיק שלפניי וכי התובע רשאי לנהל את התביעה במסלול סעיף 6ב. לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים,תשל"ה-1975 (להלן: " החוק"). בקשת רשות ערעור על ההחלטה הנ"ל נדחתה.

4.       הנתבעת הודיעה כי לא תגיש בקשה להבאת ראיות לסתור את נכות המל"ל (בקשה מיום 13.5.13).

5.      התובע צירף לתביעתו את הבקשה למינוי מומחה רפואי שיקומי שלפניי. עתה הוא עותר לחידוש הדיון בבקשה למינוי מומחה רפואי שיקומי.

6.      תמצית טענות התובע -

בעקבות התאונה סובל התובע מפגיעה גופנית קשה ומורכבת- מתנייד בכסא גלגלים, סובל מקשיון בקרסול, שחיקה בברכיים, תסמונת נוירולוגית קשה  CRPS מכף רגל עד מעל לברך הימנית, מושתל אלקטרודות בגב, סובל מנכות נפשית, נכות בכפות הידיים, עם טיפול תרופתי נרחב כולל שימוש בקנביס רפואי. בשל מגבלות אלו סובל התובע מנכות תפקודית קשה המחייבת לבחון את צרכיו השיקומיים והתווית דרכי התמודדות כגון: התאמת תנאי דיור, התאמת רכב מיוחד לשימוש עם כסא גלגלים, מכשירים מיוחדים להתניידות בביתו ומחוצה לו, טיפולים פסיכולוגיים תומכים, פיזיוטרפיה, עזרת הזולת ועוד.

התובע עבר תהליך שיקומי בבית חולים "רעות" ונמצא במעקב ובביקורת אצל מומחי השיקום שבו ובטיפולי פיזיוטרפיה (נספח' לתשובת המבקש לתגובת המשיבה).

התובע צירף מסמכים רפואיים המהווים "ראשית ראייה" כנדרש למינוי מומחה. אין הכרח בתצהיר בבקשה למינוי מומחה רפואי בפרט נוכח העובדה שצרכיו השיקומיים, עלותם ותדירותם הם עניין רפואי ואינם תלויים בהערכת התובע עצמו אלא בהערכת מטפליו או מומחים בתחום.

דרכי השיקום, צרכי השיקום והעזרים הרפואיים להם נזקק התובע מצריכים מומחיות רפואית מיוחדת וספציפית וזאת בשונה מהשפעת הנכות על יכולת תפקודו ועיסוקו של התובע שככלל מסורה לבית המשפט.

ההלכה לפיה אין למנות מומחה שיקומי כדבר שבשגרה עוסקת במקרים בהם מונו מומחים רפואיים מטעם בית משפט שקבעו נכויות לתובע בתחום מומחיותם וניתן היה לחקור אותם בעניין צרכי השיקום של התובע. בענייננו נכותו של התובע נקבעה על פי דין על ידי רופאי המל"ל אותם אין התובע יכול לזמן לחקירה ואינו יכול להפנות אליהם שאלות הבהרה לקביעת צרכי השיקום. על כן הדרך היחידה בה יוכל התובע להוכיח את צרכי השיקום היא באמצעות מומחה שיקומי. דחיית הבקשה משמעה דחייה על הסף של חלק מתביעת התובע. הפסיקה שצרפה הנתבעת תומכת במינוי מומחה שיקומי במקרים בהם נעדרים מומחים בכל תחום ובפרשת קרייזל אף מונו מומחה שיקומי בנוסף למומחים אחרים עוד בטרם שמיעת הראיות.

אין קשר בין זכאותו של התובע לקבל שיקום במל"ל לבין הצורך במינוי מומחה שיקומי מטעם בית משפט. ברור כי כל טובות הנאה שיקבל התובע בקשר לתאונה ניתן לנכות מהפיצוי המגיע לתובע. התובע ציין כי הוא מקבל קצבה מיוחדת וניתנו לו הטבות בניידות וכן כי מבחינה תעסוקתית החל בתהליך שיקומי במל"ל המתנהל לאיטו וללא תוצאות של ממש לעת הזו.

מבחינה מעשית, נוכח העובדה שאין מומחים רפואיים הצפויים להיחקר, הרי ששמיעת הראיות לא תועיל לבית המשפט בעניין מינוי מומחה שיקומי - עדויות התובעים אינן מחליפות את שיקול הדעת המקצועי של המומחים הרפואיים בתחומם ושל המומחה השיקומי בנוגע לעזרים, לציוד הרפואי הדרוש, למידת העזרה הנדרשת ותדירותם ועלותם של אלו. דחיית ההחלטה בעניין המינוי לאחר שמיעת הראיות עשויה לגרום לעיכוב נוסף ומיותר בהליך. בנוסף הערכת נזקיו של התובע נצרכת גם לכל הליך של פשרה או גישור בין הצדדים.

7.      תמצית טענות הנתבעת -

      הנתבעת מתנגדת למינוי מומחה רפואי שיקומי.

התובע אינו מפרט את מגבלותיו ואת צרכיו הרפואיים אלא מעלה טענה כללית אודות מגבלותיו והצורך בטיפולים ועזרים רפואיים. התובע אף לא צירף תצהיר לתמיכה בבקשה.

מדובר בשלב מקדמי. טרם נשמעה עדות התובע ולא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו. כך שאין לפני בית המשפט התמונה הכוללת בדבר המגבלות התפקודיות או הצרכים הרפואיים להם טוען התובע. ייתכן שלאחר שלב הראיות לא יהיה צורך במינוי מומחה שיקומי. הסמכות למנות מומחה שיקומי תלויה במסקנת בית משפט שהוא זקוק לכלי נוסף לצורך הערכת מצבו של הנפגע וזאת לא ניתן לעשות בשלב המקדמי של הדיון.

לא מדובר בפגיעה רב מערכתית אלא בפגיעה ממוקדת שברובה בתחום האורטופדי וחלק מהנכויות שנקבעו חופפות אחת את האחרת. על כן מדובר בנכויות שבית משפט יכול לאמוד את השפעתן ולהעריך את צרכי התובע.